החלטה בתיק ת"א 160670-09

1.         בפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע מלא פסק הדין שניתן על ידי ביום 10.1.12 וזאת בהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 ("להלן:" התקסד"א") ,  ולחלופין להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פס"ד, כך שבפועל יעוכב הסך של 149,973 ש"ח + שכ"ט מתוך פס"ד הכולל.

            לטענת המבקשים סיכויי הערעור טובים שכן בהסתמך על הראיות שנשמעו נפלה טעות בפס"ד בקביעת סכומי הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר בעתיד ובגין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות.

            עוד טענו המבקשים , כך ניתן להבין מטיעוניהם ומהפסיקה עליה הסתמכו בסייפא לבקשה, כי ככל שיזכו בערעור יקשה עליהם להחזיר המצב לקדמותו ולגבות מהמשיבה את הסכומים שישולמו לה בהתאם לפס"ד לולא תתקבל הבקשה ויעוכבו הכספים, לפחות חלקם.

2.         המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה עפ"י הפסיקה הנוהגת אין בעצם הגשת ערעור בכדי לעכב תשלום פס"ד כספי.

עוד טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור קלושים ובכל מקרה כי המבקשים לא הוכיחו שיתקשו להיפרע מהמשיבה במידה וערעורם יתקבל.

המסגרת המשפטית:

3.         הכלל הוא כי בית המשפט אינו מעכב ביצוע פסק הדין לתשלום כסף, אלא במקרים חריגים ומיוחדים [ראה: תקנה 466 לתקסד"א; ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי ואח' (טרם פורסם); ע"א  10570/05 "אררט" נ' דביר תק'-על' 2006 (1) 3560].

4 .         בכדי שבכל זאת יסטה ביהמ"ש מן הכלל ויעכב ביצוע פס"ד כספי על המבקש את עיכובו של פס"ד  הנטל להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים :

האחד: כי סיכויי העירעור טובים.

השני:  כי במידה והמבקש יזכה  בערעור יקשה עליהם להיפרע מהמשיב שכן חוסנו הכלכלי

מוטל בספק, ובכך בעצם יגרם למבקש נזק רב במידה וכאמור ויזכה בסופו של               יום בערעור. [ראה:בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403, רע"א 8720/03 נאסר נ' אינתיהאל, תק-על 2003 (3) 2218]

דיון והכרעה:

5.         באשר לסיכויי הערעור - מקובלים עלי דבריה של כב' הש' וולצקי בת.א (ת"א) 19260/07 ת.א (ת"א) 3498-02-10 אל דרקו בניה ופיתוח בע"מ נ' בניקה ניקושור מיום  31.12.12  אשר הסתמכה על החלטתו של כב' השופט גריל מיום 16.3.11.בת.א. (חי) 932/04 אבי ושדי ואח' נ' עיזבון המנוח עלאא ראדי מוזבלט ז"ל ואח', שעה שקבעה כי אין זה ראוי לו לבית המשפט שנתן את פסק הדין להתייחס לסיכויי הערעור שהרי משנתן את פסק הדין סבר שהוא נכון וראוי. משכך ולצרכי החלטתי אצא מנקודת הנחה כי סיכויי הערעור להתקבל טובים.

6.         באשר לטענת המבקשים בדבר הקושי להפרע מהמשיבה באם התקבל הערעור - לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובשים לב להלכות הנוהגות ראיתי לדחות את הבקשה.

7.         לא מצאתי בנימוקי המבקשים די כדי לחרוג מן הכלל הנוהג ולפיו אין לעכב פס"ד כספי.

8.         המבקשים לא הוכיחו כי במידה ויזכו בערעורם יקשה עליהם להשיב המצב לקדמותו ולגבות כספי פס"ד מהמבקשת. כל טענותיהם בעניין זה היו כלליות וסתמיות ובודאי שלא ניתן היה ללמוד מהן דבר וחצי דבר ביחס ליכולותיה הכלכליות של המשיבה. [ראה לעניין זה; ע"א 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל, תק-על 2006 (3), 1817; ע"א 8053/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבידור, תק-על 2006 (4), 1226.

9.         בהינתן כל האמור - הבקשה נדחית.

10.        המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום,  ג'  אדר תשע"ב, 26 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: